תאונת עבודה מוגדרת לפי חוק המוסד לביטוח לאומי, כתאונה אשר נגרמה לעובד שכר או עצמאי תוך כדי ועקב מהלך העבודה. הגדרתה של תאונת העבודה הורחבה גם למקרים כאשר עובד נפגע ונפצע מחוץ לכתלי מקום עבודתו והוא בדרכו אל העבודה ובחזרה ממנה. המוסד לביטוח לאומי הרחיב את מקרי התאונות גם למקרים אחרים אשר אינם עונים לקשר הקלאסי של תאונת עובד בשל עבודתו, כגון תאונה שהתרחשה במהלך הפסקת האוכל או תאונה שהתרחשה כאשר עובד לוקח את ילדיו לגן הילדים ומחזירם משם. 

מה עושים כאשר נפגעים במהלך יום העבודה  

בעת קבלת הטיפול הרפואי המיטבי חשוב ביותר לציין בפני רופאיך כי התאונה בה נפגעת הינה תאונת עבודה, יש לשמור ולדרוש לקבל את כל החומר והתיעוד הרפואי בגין הטיפול הרפואי שקיבלת. הפעולה החשובה ביותר אותה נדרשים לעשות לאחר שנפגעים במקום העבודה, הינה לתעדה בכל דרך אפשרית. יש לצלם את מקום התאונה והגורם שגרם לתאונת העבודה. כך למשל, אם נפגעים בשל החלקה משלולית אשר הייתה במקום העבודה וגרמה לפגיעתך, יש לצלמה ולשמור את פרטיהם של העדים אשר נכחו במקום התאונה. גם במידה והגורם שגרם לתאונה אינו ידוע לך או לנפגע, כגון נפילת מסולם מסיבה שאינה ידועה לך. יש לצלם את הסולם, אורכו ורוחבו, שלביו הנפתחים, סוגו ובפרט המקום בו התרחשה התאונה באמצעות הסולם, היכן נדרש הסולם לעמוד ולאן נדרש הנפגע להגיע באמצעות הסולם אלמלא הנפילה.  

את מי תובעים לאחר שנפגעת בתאונת עבודה? 

השאלה את מי יש לתבוע לאחר שנפגעת בתאונת עבודה הינה שאלה אשר התשובה שלה עשויה להיות פשוטה ולעיתים מורכבת ביותר. ראשית כל, תוך שנה מיום התאונה, יש להגיש תביעה לידי המוסד לביטוח לאומי בתביעה המכונה תביעה לדמי פגיעה על ידי טופס ב.ל. 211 אשר ניתן להורידו ולמלאו באתר של המוסד לביטוח לאומי המכונה " טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה". לתביעת בגין תאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי יש לצרף טופס ב.ל. 250 אשר מעסיקך נדרש למלא, המכונה "טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד השכיר" (ניתן  להורידו באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי), ובמידה והינך עצמאי יש למלא טופס ב.ל. 283 המכונה "טופס הפניה לטיפול רפואי לעצמאי" ולצרפו לתביעתך. לאחר קבלת הטיפול הרפואי וכאשר תאונת העבודה מסווגת על ידי קופת החולים כתאונת עבודה, אזי, התיעוד הרפואי המציין את חופשת המחלה בגין התאונה מכונה תעודה ראשונה או תעודה נוספת לנפגע בעבודה. מסמך רפואי זה מציין  את ימי אי כושר העבודה אשר ניתנו לנפגע בשל תאונתו. מסמך זה, הינו בעל חשיבות מכרעת שכן המוסד לביטוח לאומי ישלם עבור דמי הפגיעה בתאונת העבודה. כקבוע לפי ימי אי הכושר אשר נקבעו בתעודה לנפגע העבודה.כמו כן,  חשוב להדגיש כאשר מגישים תביעה למוסד לביטוח לאומי ישנה חשיבות מכרעת אודות הפירוט הנדרש בתיאור אירוע התאונה. תיאור אשר אינו משקף את האירוע התאונתי או שאינו מוסבר כהלכה עשוי בסבירות גבוהה, לגרום ללדחיית תביעתך במוסד לביטוח לאומי.

כמה מקבלים מביטוח לאומי בשל תאונת עבודה 

מיידית לאחר התאונה כאשר מגישים את התביעה למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, המוסד לביטוח לאומי ישלם 75% משכר העובד הקובע בהתאם לימי אי הכושר אשר נקבעו בקופת החולים בטופס תעודה לנפגע בעבודה.השכר הקובע נקבע לפי כמה שהעובד הרוויח וכי מעסיקו שילם לפיו דמי ביטוח לאומי, בשלושה החודשים הקודמים לחודש בו אירעה התאונה. תקופה זו מחלוקת ל-90 יום, באופן המשקף את בסיס השכר היומי אשר העובד הרוויח לפני התאונה.  חשוב להדגיש, כי כאשר הנך חש או רופאיך מעידים על כך כי נותרה נכות גופנית בשל התאונה על נפגע העבודה תוך שנה מיום התאונה, להגיש טופס תביעה ב.ל. 200 המכונה תביעה לקביעת דרגת נכות. לאחר שהמוסד לביטוח לאומי יבחן את טופס התביעה והמסמכים הרפואיים המצורפים לו, יזומן נפגע העבודה לועדה הרפואית מול ועדה אשר תכיל את מומחים רפואיים בתחום פגיעתו. לאחר שהועדה הרפואית תסיים את בדיקת הנפגע בעבודה, תקבע לו נכות זמנית או נכות לצמיתות. המוסד לביטוח לאומי ישלם לנפגע עבודה קצבה חד פעמית אם נקבעה לו נכות לצמיתות בשיעור המופחת מ-20%. נכות בשיעור העולה על 20% לצמיתות תזכה את נפגע עבודה בקצבה חודשית, אחוזי הנכות לצמיתות אותם המוסד לביטוח לאומי ישלם נגזרים מסך בהתאמה משכרו של נפגע העבודה לפני התאונה. 

לתבוע את המעביד בעקבות תאונת העבודה 

כאשר נפגעת בתאונה שהתרחשה במסגרת העבודה ישנה סבירות גבוהה, בהתחשב בנסיבות התאונה ואופן התרחשותה כי נפגע עבודה זכאי אף לפיצוי נוסף כספי מאת המעביד. מומלץ לפנות לעורך דין אשר עוסק בתחום נזקי הגוף בלבד, אשר יבדוק אם בנסיבות העניין המעסיק התרשל וכי נפגע העבודה זכאי לפיצוי כספי בשל נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות תאונת העבודה. יצוין, בעניין זה, כי עורך דין אשר עוסק בתחום נזקי הגוף בלבד, יכול להבחין ברשלנות מעסיק אשר כלל אינה ידועה לנפגע העבודה. כך למשל, רשלנות המעסיק יכולה להתבטא בחוקים ספציפיים המחייבים את המעסיק לפעול באופן מסוים, כאשר המעסיק לא יישם את ההוראות המצויות בחוק באופן אשר גרם לתאונת עבודה, יחוייב המעסיק לשלם לעובד שנפגע בתאונת עבודה פיצוי נוסף מעבר לפיצוי שניתן לו על ידי המוסד לביטוח לאומי. כך למשל, המעסיק מחויב מינוי ממונה בטיחות בעבודה, הדרכות בטיחות תקופתיות, אשר במהלכם נדרש לערוך פרוטוקולים אודות מהלך ההדרכה, רישום שמי של הנוכחים וחתימתם. כמו כן, המעסיק נדרש לבצע פיקוח הולם על עבודת העובדים והדרכה ספציפית אודות שימוש בכלי עבודה שונים. ככלל המעסיק נדרש לשמור עם סביבת עבודה בטוחה לעובדיו, בייעוץ משפטי מקצועי על ידי עורך דין העוסק בתחום נזקי הגוף בלבד, נפגע עבודה יוכל לדעת כי מלוא זכויותיו הכספיות ימוצו באופן מלא, ללא עיכובים מיותרים ובמיקסום הפיצוי הכספי האפשרי.בתביעות ככלל ובתאונות עבודה בפרט אין הזדמנות שניה לשפר עמדות. בהעדר ייעוץ משפטי הולם, נפגע עבודה עשוי לפגוע בזכויותיו באופן אשר לא ניתנות לתיקון. לכן מלכתחילה, כאשר נפגעים בעבודה יש לפנות מיידית לייעוץ משפטי של עורך דין העוסק בתחום נזקי הגוף בלבד לשם מיצוי זכויתיך בדין.האמור במאמר זה או בכל מסמך כתוב מאת המלי - משרד עורכי דין, אינו מהווה ייעוץ משפטי וודאי שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. כל האמור באתר זה הינו לשם הרחבת הידע אודות תחומי משפט שונים. בכל בעיה משפטית יש לפנות לעורך דין העוסק בתחום הנדון.         

תאונות עבודה​